גיגי נ' במרום הפקות 2004 בע"מ

פסק דין

1.האם בנסיבות בהן נדרשת עובדת, שביצעה את עיקר עבודתה בחיפה, להמשיך ולבצע את עבודתה בתל אביב קמה זכאות לתשלום פיצויי פיטורים – זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה.

בנוסף, על בית הדין להכריע בשאלת זכאותה של העובדת להפרשי דמי הבראה.

רקע עובדתי

על יסוד הראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו בפני, אני קובעת את התשתית העובדתית כדלקמן:

2.התובעת, קרן גיגי (להלן – העובדת) הועסקה כצלמת שכירה בנתבעת, במרום הפקות 2004 בע"מ (להלן- המעבידה) וזאת החל מחודש 4/09 ועד חודש 3/12 או בסמוך לכך.

3.המעבידה ניהלה עסק בתחום הבידור ועריכת אודישנים. במסגרת ניהול העסק הפעילה המעבידה סטודיו לצילום, בו הועסקה העובדת כצלמת. על-פי הסכם העסקתה של העובדת (נ/7) הועסקה זו בהיקף משרה משתנה על-פי פרויקטים, בשכר שעתי ש 40 ₪ לשעת צילום ו- 60 ₪ עבור "צילומים הכוללים עיבוד התמונה בתוכנת פוטושופ" לכל פרוייקט.

העובדת העידה כי התייצבה בסניף בחיפה במהלך תקופת העבודה 3-4 פעמים בשבוע. העובדת לא נחקרה בנקודה זו וטענתה לא נסתרה.

4.בנוסף סיפקה העובדת שירות על בסיס לא קבוע כצלמת לעסק בשם "בית ספר תגליות" והתשלום בגין שירות זו בוצע כנגד מסירת חשבונית. מעדויות הצדדים עלה כי עסק זה קשור בדרך כלשהי לעסק של המעבידה, אלא שאין מקום לדון בקשר זה ככל שקיים, שכן לא נדרשת הכרעה בעניין זה לצורך ההכרעה בתיק.

5.לקראת תום שנת 2011 או ראשית שנת 2012 פעלה המעבידה לסגירת הסניף בחיפה. בכתב התביעה נטען כי כבר בחודש 9/11 הובהר לעובדי הסניף בחיפה כי הוא עומד להיסגר וכי העובדת נדרשת להמשיך ולעבוד עוד מספר חודשים כדי לסיים פרויקטים שהמעבידה לקחה על עצמה.

העובדת הציגה מכתב פיטורים שנמסר לעובדת אחרת (ת/1) ביום 9.10.11 בו מצוין מפי נציג החברה כי הוחלט על פיטוריה של אותה עובדת "בשל סגירת הסניף בו הועסקת לצרכי התייעלות".

נציג המעבידה טען בעדותו כי הסניף בחיפה נסגר רק בחודש 3/12 (פרו: 16, ש: 29-30).

עיון בתלושי השכר המצביעים על ירידה ניכרת בשכרה של העובדת החל מחודש 10/11, בצירוף מכתב הפיטורים שנמסר לעובדת אחרת (ת/1), יש בהם כדי לבסס את הקביעה כי גם אם הסניף בחיפה נסגר לחלוטין רק בחודש 3/12, הרי שהפעילות בו צומצמה באופן משמעותי כבר החל מחודש 10/11 או בסמוך לכך.

6.לאחר סגירת הסניף בחיפה, התנהלה תכתובת בין הצדדים בנוגע להמשך עבודתה של העובדת בשירות המעבידה, כצלמת בסטודיו של המעבידה בתל אביב.

7.ביום 21.2.12 נערכה פנייה בדוא"ל לעובדת, בתגובה לפנייתה, על-ידי מר יניב שאול, המוגדר בפנייה זו כ"מנכ"ל מרכז הבידור- במרום הפקות". בפניה זו (נ/2) מצוין מפי אותו מנהל במעבידה כי פעילות הסטודיו לצילום בחיפה "צומצמה", כי לקוחות חיפה מגיעים להצטלם בתל אביב וכי המעבידה תשמח "להמשיך לעבוד עמך בסטודיו בת"א בחודשים הקרובים. לאור כל אלה נשמור עמך על קשר בשבועות הקרובים על מנת להמשיך את שיתוף הפעולה הפורה לטובת כל הצדדים ובטוחני שהכל יהיה לטובה, ברכה, ופרנסה טובה".

8.ביום 11.3.12 פנתה המעבידה אל העובדת במכתב רשום (ת/3) החתום על-ידי מר בן אופק בשמה של המעבידה, ובתגובה למכתבה של העובדת מיום 29.2.12 (שלא הוצג). בפניה זו הוסבר לעובדת כי (ס' 3): "לאור השינוי באסטרטגיה של הקבוצה והחברה בפרט, נסגר מרכז המכירות בסניף חיפה, אך הפעילות קיימת ותמשיך להתקיים ואף להתרחב". עוד צוין במכתב זה:

"6.על מנת לשרת את לקוחותינו, החברה מעוניינת להמשיך להעסיקך כצלמת, בהתאם לתנאי הסכם ההעסקה והיקף המשרה שלך תמשיך להיות לפי כמות הפרויקטים.

7.יצוין, כי נכון לכתיבת מכתב זה, לא הועבר תפקידך לעובד אחר במקומך, אלא קיימת האטה במגמת השוק וכולנו נאלצים להתמודד עם המצב הקיים. פרשנותך לפיה הקטנת פרויקטים מהווה הרעת תנאים אינה נכונה כלל ולא מקובלת עלינו. לפי דברייך, מאות אלפי עובדים יכלו מחר להכריז על עצמן כמפוטרים לאור המשבר הקיים במשק.

8.כעובדת מן המניין בחברה, אנו מצפים ממך להיות נאמנה לחברה, וכפי שנהנית מימים טובים יותר, תעברי אתנו גם את התקופה הקשה אשר קיימת כיום בחברה.

9.יובהר כי במידה ובסופו של דבר אכן תחליטי לסיים את כל ההתקשרות ולהודיע על התפטרותך, אנו ניאלץ למצוא צלם/ת אחר במקומך, ויהיה עלייך להעביר חפיפה מסודרת לעובד מחליף כמתחייב ע"פ חוק וע"פ הסכם ההעסקה עליו הנך חתומה.